ניהול נכון של נתונים מאפשר לארגונים לתחקר את הדאטה העומדת לרשותם ביעילות ולהגיע לתובנות עסקיות עמוקות המבוססות על קשרים בין נתונים שמתקיימים ברמת מסד הנתונים. כיצד לנהל נכון את הנתונים בארגון? שלוש גישות שכדאי להכיר.
שילוב בין מסד נתונים רציונלי לבין מסד נתונים אי-רציונאלי
הגישה הראשונה עוסקת בבחירת מסד הנתונים הנכון לארגון, ככלל יש מסדי נתונים רציונאליים ויש מסדי נתונים אי-רציונאליים. בסיס נתונים רציונאלי בנוי על טבלאות, שמקושרות ביניהן ומאפשרות להציג נתונים במהירות רבה יותר, עם זאת כדי להפיק את המירב מהנתונים חשוב לתחזק את הטבלאות היטב ולוודא שאופן הזמנת הנתונים עומד בהגדרות ובחוקיות המובנית של הטבלאות.
בשונה מבסיס נתונים רציונאלי ישנו בסיס נתונים אי-רציונאלי, שמאפשר ניהול נתונים על מספר רב של שרתים ואינו מוגבל לחוקיות מסוימת באופן הקלדת הנתונים או לתצורתם לדוגמה: פורמט או כללי כתיב. ארגונים שרוצים להפיק את המירב מהדאטה שלהם ומתממשקים לאינספור מקורות פנים וחוץ ארגוניים משלבים בין שני הסוגים של מסדי הנתונים הללו.
שימוש בכלים לניהול מסד הנתונים
כדי להבטיח את אמינות הנתונים, איכותם ושליפתם המהירה נהוג להשתמש במספר מנגנוני ניהול ביניהם: קטלוג מערכת שבו מרוכזות כלל ההגדרות לכל שדה ורשומה במערכת, מיטוב שאילתות – תהליך סטטיסטי שאוסף נתונים אודות הטבלאות במערכת ומאיץ את משך תהליך הצגת תוצאות החיפוש. כמו כן ישנם מנגנונים נוספים: מנהל אחסון שמטרתו "לנקות" נתוני סרק ולפנות מקום לנתונים חדשים, שימוש ביומן אירועים או יומן עסקאות שמטרתו לתת מענה לפערים שנוצרו במסד הנתונים בזמן הריצות, ניהול זיכרון מטמון ("קש") שפועל בדומה לקובצי "עוגיות" ומאפשר לשלוף מידע במהירות מתוך קובצי מטמון ומגנוני שכפול ובקרה שמטרתם לקצר תהליכים טכניים כמו העתקת הגדרות ממסד נתונים אחד למסד נתונים אחר תוך שמירה על עקביות הנתונים.
חלוקה של בסיסי נתונים לפי פעילות
נהוג להפריד בין שני סוגים שונים של בסיסי נתונים – בסיסי נתונים אנליטיים ובסיסי נתונים אופרטיביים.
בסיסי נתונים אנליטיים – נשמרים בדרך כלל בתצורה של ארכיב, המידע בבסיס הנתונים נועד לקריאה בלבד, מתעדכן בתדירות מסוימת אך לא בזמן אמת ומשמש ברוב המקרים לניתוח של תופעות ומגמות עתידיות המבוססות על נתוני העבר. יש ארגונים שממשקים את בסיס הנתונים לפלטפורמות אנליטיות אחרות לצורך ייצור שאילתות דינמיות כדי לאפשר מחקר עמוק וחופשי יותר (ללא תלות בשאילתה).
בסיסי נתונים אופרטיביים – בסיסים אלו מאפשרים ניתוח בזמן אמת, והם כוללים אירועים עסקיים שהתרחשו ממש לאחרונה לדוגמה: מידע על הזמנות שבוצעו במערכת, ניפוק מהמלאי, סיום פקודת עבודה וכן הלאה. השימוש בבסיסים אלו נעשה לצורך מעקב שוטף ועמידה ביעדים עסקיים. ניתן לעדכן רשומות במסדים אלו, למחוק ולהוסיף. ברוב המקרים ארגונים יבחרו בשני סוגי מסדי הנתונים הן מסיבות תפעוליות של עלויות אחסון והן לצורך שימור הידע הארגוני.
לסיכום, ישנן מספר גישות לניהול נכון של נתונים ביניהן שלושת הגישות אשר הוזכרו כאן בכתבה. כדי להפיק את המירב מהנתונים חשוב להבטיח את אחידותם ולכן נכון יהיה לנהל אותם במסד נתונים רציונאלי, עם זאת בעידן של ביג דאטה וממשקים לאינספור מקורות – חשוב לבחון אפשרות לשלב מסד נתונים לא-רציונאלי, שמאפשר לאחסן נתונים ללא הגבלה של תבנית או מבנה רישומי.
כמו כן, כדי לשמור על ביצועי מערכת מיטביים מומלץ לנהל את בסיס הנתונים באמצעות מנגנונים שונים כמו קטלוג מערכת, מיטוב שאילתות, ניהול יומנים ומנגנוני בקרה ולסיום – כדי לייעל את עלויות האחסון ולאפשר ניתוח אנליטי מומלץ לשלב בין שני סוגים של בסיסי נתונים – בסיס הנתונים האנליטי שמאפשר לתחקר נתונים מספר שנים אחורה ובסיס נתונים אופרטיבי שמשמש את הארגון לניתוח נתונים ולמעקב שוטף בזמן אמת.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.