שלילת רישיון הנהיגה היא ענישה שנחשבת לקשה, ואפשר להבין למה: מי שהתרגל להגיע עם מכוניתו לכל מקום מבלי שיהיה תלוי באחרים מתקשה לוותר על העצמאות והנוחות, ומרגיש פגיעה של ממש באיכות חייו.
בפרט כך הדבר כשמדובר בפסילה מנהלית – מצב שבו רישיון הנהיגה נלקח מהאדם עוד בטרם הואשם בעבירה כזו או אחרת וכמובן מבלי שכלל הורשע בבית משפט לתעבורה.
יחד עם זאת מדובר במצב לא מאוד נדיר, שכן כל קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה רשאי להורות על פסילת רישיון נהיגה לפרק זמן של בין 30 ל-90 ימים.
באילו מקרים עלול קצין משטרה להטיל עליכם פסילה מנהלית?
סעיף 47ב' בפקודת התעבורה מפרט את המקרים שבגינם אתם עלולים למצוא עצמכם מוזמנים לתחנת המשטרה לשימוע שבסופו ייתכן שתיאלצו להיפרד מהרישיון ל-30, 60 או 90 יום.
בין העבירות: התעלמות מתמרור "עצור" או "האט ותן זכות קדימה"; נהיגה במהירות מופרזת (למשל למעלה מ-80 קמ"ש בכביש עירוני); חציית קו הפרדה רצוף; עקיפה מסוכנת; נהיגה תחת השפעת אלכוהול (או סמים); סיכון הולך רגל על מעבר חצייה; ועוד.
משך השלילה המנהלית נקבע בהתאם לתוצאות העבירה: אם לא נגרמה תאונת דרכים, הרישיון יילקח מהנהג ל-30 יום; תאונת דרכים עם נפגעים בגין העבירה תחייב פסילה ל-60 יום; ותאונה קטלנית מובילה לפסילה למשך 90 יום.
שלילת הרישיון עוד בטרם הגשת כתב אישום נועדה למנוע מנהגים שביצעו עבירות חמורות מהסוגים הנ"ל לסכן את סביבתם, וכמובן ייתכן שבית המשפט יורה על שלילת רישיון לפרק זמן ממושך יותר, אם הנהג אכן יימצא אשם.
מתי כדאי לערער על שלילת רישיון מנהלית?
במקרים שבהם השימוע בתחנת המשטרה לא בוצע לפי הכללים, כשהנהג אינו באמת מסוכן לסביבתו וכשישנן נסיבות מיוחדות, כדאי לערער על פסילת רישיון מנהלית.
הערעור מוגש לבית דין לתעבורה. כל מי שנשלל רישיונו ל-30, 60 או 90 יום רשאי להגיש ערעור בכוחות עצמו, אולם מומלץ להיעזר בעורך דין שמתמחה בנושאי תעבורה, שכן בדרך זו הסיכוי שהערעור יתקבל והנהג יקבל בחזרה את רישיונו גבוה יותר.
עו"ד מנוסה שכזה ילווה את הנהג גם בהמשך התהליך המשפטי, ועשוי להציג לבית הדין לתעבורה ראיות שימנעו פסילת רישיון ממושכת.
