השימוש הנרחב כיום באינטרנט ובכלל זה ברשתות חברתיות מאפשר לכולם לפרסם ולהביע את דעותיהם ואת יצירותיהם בכל תחום ובכל עניין. הקלות הרבה שמאפשרת העתקת תכנים של אחר, לרבות תמונות, כתבות, ואפילו יצירות שלמות מודפסות או מוקלטות, עלולה להפוך לתסבוכת משפטית ולהפרת זכויות יוצרים.
כיום, צצות גם העתקות של ה- UI וה-UX, דהיינו, ממשק המשתמש וחווית המשתמש לעיתים הינן יצירות מוגנות בחוק זכות יוצרים.
יתר על כן, ציטוט, או שימוש בקישורים בלתי מורשים והעלאת תכנים של אחרים ברשת האינטרנט, אף הם עלולים להיחשב כהפרת זכויות יוצרים. שתי העברות הללו עשויות בהחלט להיחשב לעבירות פליליות ויש שהנתבע בגינן יידרש לשלם פיצויי נזיקין בסכומים משמעותיים.
בעבר עורך דין לקניין רוחני היה נדרש להכיר אך ורק את הדינים הקשורים בקניין רוחני וזכויות יוצרים אך היום לא די בזה, עורך דין קניין רוחני חייב להיות בקיא כיום גם בדיני האינטרנט והטכנולוגיה.
עורך דין לזכויות יוצרים בעידן הטכנולוגי
ההגנות המשפטיות נועדו לאפשר לאדם להגן על הקניין הרוחני וזכויות היוצרים שלו ולמנוע את היכולת של אחרים להתעשר שלא כדין תוך שימוש בפרי עמלו של אדם אחר.
זכויות היוצרים, כמו בעולם המוחשי (עיתונות, אמנות ויצירות אחרות) רלוונטיות גם בעולם הווירטואלי. למעשה, בעידן הפייסבוק והאינטרנט קל יותר מתמיד לפגוע בזכויות האמורות. הדבר יכול להיעשות תוך כוונת זדונית או מחוסר תשומת לב.
כאשר מדובר על התמודדות עם הפרת זכויות יוצרים באינטרנט בהיבט המשפטי, נדרשים עורכי הדין להפגין הרבה יותר מאשר רקע משפטי מצוין, אלא גם יצירתיות והבנה טכנולוגית. היבטים של תכתובות ופרסומים באינטרנט, בפייסבוק, ביוטיוב, ובאפליקציות, הם מטבעם חדשניים ולא קיימת מסורת משפטית ענפה בעניין זה.
גם החקיקה וגם הפסיקה מותירים פתח לפרשנויות מרובות ודווקא משום כך, כאשר יש צורך בייעוץ משפטי, יש לפנות לעורך דין הבקיא בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים מחד ובעל ידע גם בהקשרים של העולם הווירטואלי, התוכנה, והחומרה מאידך. מכיוון שהחקיקה הישראלית עוד יותר מפגרת בתחום הטכנולוגיה והמדיה, עורך לזכויות יוצרים נדרש ללמוד את הדינים האמריקאים, האירופים ושאר תקדימים בעולם המערבי, על מנת שיוכל להקיש ממקרים דומים לדין הישראלי.
עורך דין גיא אופיר מומחה לדיני קניין רוחני ודיני אינטרנט מסביר: "למרות שישראל היא מעצמת אינטרנט, טכנולוגיה, וסטארט-אפ, בכל הנוגע לחקיקה טכנולוגית ואינטרנטית, אנו מפגרים אפילו אחרי העולם השלישי. לשם המחשה, אציין כי בהודו, יש יותר חקיקה בתחום דיני האינטרנט והטכנולוגיה, מאשר בישראל. הוואקום המשפטי-טכנולוגי בישראל, מצריך חקיקה שיפוטית של בתי המשפט, וחשיבה יצירתית של עורכי הדין המתמחים בדיני אינטרנט וטכנולוגיה. אנו לומדים את הדין הזר, מבצעים היקש לדין הישראלי, ושואפים להמשיל עבור השופט הוותיק שאינו נמנה על דור ה- X או על דור ה- Y את הסוגיות הטכנולוגיות לסוגיות מן העולם המוחשי, אותן הוא מכיר ומבין. זה יוצר לא פעם קשיים, מה שהופך את התחום למאתגר ומעניין, ומאפשר פתח ליצירתיות רבה ויישום תקדימים חדשים, הן בייצוג בבהמ"ש, והן בייעוץ משפטי לחברות ולעסקים."
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.